מתוך: יום עיון של הסתדרות הפסיכולוגים – יולי, 2009, אוניברסיטת ת"א
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של בקורת על הורים, שאותה אנו פוגשים גם כבקורת של הורים על עצמם וגם בקורת של מערכות שונות על ההורים, כולל מערכות חינוך, יועצים שונים וכיו"ב.
לבקורת זו השלכות רבות, כגון: חוויות של כשלון אצל ההורים, רתיעה של הורים מפני טיפול בשל חשש משיפוטיות של מטפלים כלפיהם, בקורת עצמית של הורים, בקורת של הורים כלפי הילדים, שיפוט של מטפלים וגורמי חינוך כלפי הורים ועוד.
מייקל וייט, אבי הגישה הנרטיבית, היה מוטרד מהיחסים שנוצרים בין הורים ומטפלים בעקבות בקורת זו ופיתח דרכי טיפול המסתמכות על רעיונותיו של מישל פוקו, אשר דיבר על "שיפוט נורמטיבי" ככוח מודרני המייצר שליטה של הכוחות החברתיים על היחידים בחברה. הרעיונות לגבי מה היא הורות טובה נשלטים גם הם ע"י השיפוט הנורמטיבי של החברה.
הרעיונות השונים לגבי מהי הורות אפקטיבית נוצרו ע"י גישות פסיכולוגיות שונות העוסקות בהורות ובהתפתחות של ילדים. גישות אלו יצרו סקלות ומדדים המגדירים ומעריכים מהו הורה טוב ובכך "מזמינים" את ההורים למקם את עצמם על הרצפים הנורמטיביים, ולעשות מאמצים להתקרב אל ההגדרה של ההורות האידאלית כפי שהיא מוגדרת ע"י אותן תיאוריות. (בכוחות עצמם או בעזרתם של אנשי מקצוע).
לצד היתרונות בקיומן של תיאוריות וסקלות אלו, אחת התוצאות הפחות רצויות היתה שהורים רבים החלו להגדיר את עצמם, את תחושת הערך שלהם כהורים וכבני אדם על פי גישות אלה, אשר הפכו ל"אורים ותומים" ביחס לגידול ילדים.
כווני הדרכה אלה החליפו פעמים רבות את האינטואיציות ההוריות, הם פגעו בתחושת הבטחון של ההורים כהורים, הביאו לתחושות כשלון ואי התאמה, וכתוצאה מכך, תחושות יאוש ולעיתים דכאון, ולצורך להסתמך יותר ויותר על הדרכתם של אנשי מקצוע אשר גם אם היו מלאי רצון טוב, עצם הצורך בהדרכה והכוונה הביא להורדה נוספת של הבטחון ההורי.
הגישה הנרטיבית מתיחסת להורות, כמו לנושאים רבים נוספים, כרבת פנים, כמרובת סיפורים, כמרובת אפשרויות. כלומר, אין דרך אחת נכונה לתפקד כהורים. ההשלכה לטיפול במונחים נרטיביים היא לעבוד עם כל זוג הורים/הורה על דרכי הורות המתאימות לערכים החשובים עבורם, המטרות המשמעותיות להם, הידע שצברו לגבי החיים, התקוות וכל מה שנחשב ליקר ערך עבורם.
בהרצאתי בכנס באוניברסיטת תל אביב (יולי, 2009), התייחסתי לדרכי עבודה נרטיביות המסייעות לייצר שיתוף פעולה בין הורים למטפלים, כך שהמטפל וההורים יוכלו להפוך לצוות המתמודד בשיתוף פעולה כנגד הבעיה. וכמו כן נבחן דרכים המסייעות להורים לבחון את ההורות שלהם ולפתח את הדרכים המועדפות עליהם, בהסתמך על מה שנחשב יקר ערך עבורם.
הנוסח המלא של ההרצאה – בקרוב
רחל פוגל– פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול משפחתי
מאמר מאוד מעניין…מאוד נהנתי מהדרך שכתב את המאמר.
תודה רבה רחל פוגל
מצוין
תודה רחל פוגל