מטפלים לא מוסמכים – על שימוש בצעצועים במהלך הטיפול הנרטיבי

הטקסט נכתב וסוכם על ידי רחל פוגל  (M.A),  פסיכולוגית חינוכית, מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי וזוגי.

הצעצועים כאביזר מסייע בטיפול הנרטיבי

בהרבה מאוד סיפורי ילדים, הילדים נעזרים ומתחברים עם חברים לא אנושיים: כלבים, ציפורים, דולפינים, חתולים, חיות המחמד שלהם, בובות פרווה, וחברים דמיוניים. אחרי הכל, איפה היו כריסטופר רובין ללא פו הדב, טימי ללא לאסי, או יורם, נגה ואורנה ללא קופיקו?

מטפלים פרטיים ומשפחתיים רבים כתבו על ערכן של בובות וצעצועים בהקלה על תקשורת עם ילדים בטיפול. לדבר על דברים דרך צעצועים בדרך כלל מאוד משחרר עבור הילד. כפי שכתב דייוויד אפסטון, שותפו של מייקל ווייט לבניית הגישה הנרטיבית לטיפול, בספר משותף עם פרימן ולובוביץ:

"זה לרוב קל יותר עבור ילד לדבר דרך בובה מאשר לומר באופן ישיר מה שקשה לו לבטא. הבובה מספקת מרחק, והילד מרגיש בטוח יותר לגלות חלק ממחשבותיו הפנימיות בדרך זו".

אני רוצה להביא בפניכם את אחת הדרכים המשעשעות לטיפול נרטיבי בילדים, אחת הדרכים המספקות הקלה למטפלים בעבודתם עם ילדים: שימוש במטפלי- עזר לא אנושיים, מטפלים לא מוסמכים: בובות וצעצועים. 

בהמשך דבריו כותב דייוויד אפסטון:

"עם ילדים המרגישים ביישנות, לפעמים זו הלטאה אשר יוצאת לאט על-מנת להתחבר. בפעמים אחרות זה יונו, כלב רועים אנגלי, שעיניו נחבאות מתחת לפרוותו. הוא לפעמים מהווה מטרד מכיוון שהוא מתגלגל על בטנו, ומבקש שיגרדו אותו הרבה, אבל הוא מקשיב בסבלנות לסיפורים של כאב ותקווה. להרפו ההיפופוטם יש חוש הומור נפלא; יש לו כשרון לעשות צחוק מבעיות ולשחרר מדילמות רציניות. מכיוון שקו-תרפיסטים אלה צברו שנים של ניסיון בעיסוק עם סיפורי ילדים, הם נעשו שואלים וחושבים טובים יותר מאשר מבוגרים. הם משמשים כקהל, כארכיונאים וכמפיצי הידע וההישגים של ילדים, ומציעים לחלוק חלק מהטיפים והסיפורים של ילדים אחרים איתם שחקו בעבר". 

סיפורו של קווין – "קוף ההתפרצויות" של ג'קי וילדיה

בספרם: Playful Approaches to Serious Problems, מספרים אפסטון, פרימן ולובוביץ על עזרתו הרבה של קווין, קוף התפרצויות הזעם בטיפול בג'קי ושלושת ילדיה: בראד, בן כמעט 9, ג'רי בן 7 וסוזי בת 5. לקווין הייתה יכולת, כאשר לחצו את ידו, ללחוץ ולעשות קולות מוזרים. היה לו גם לב אדום גדול על ידו האחרת ובה כתוב, "אתה משגע אותי". (YOU MAKE ME WILD).

ג'קי סיפרה שהיא חיה במערכת יחסים הרסנית עם בעלה דאז ואמרה ש"נעשתה משותקת". היא החליטה לסיים את מערכת היחסים עם בעלה שכן חשה שהיא והילדים נמצאים בסכנה של ממש במערכת יחסים זו.

במטרה לפצות על הדברים האיומים שילדיה חוו דרך ההתעללות, ג'קי החליטה שכהורה היא "תנסה להשביע את רצון כולם." זה לא הועיל כפי שקיוותה. היא התחילה להבין שחוסר המשמעת לא יפצה או יחליף את המשמעת המתעללת. ג'קי חשה די חסרת אונים אל מול המריבות המתמשכות של ילדיה, מול ההתפרצויות וסימני המצוקה. כל אחד מהילדים הגיב בדרך אחרת שניתן היה להבין אותה כביטוי של מצוקה. בראד הגיב בהתפרצויות למול כל פרובוקציה קלה. ג'רי נתן ביטוי אחר למצוקה שחש בשל ההתפרצויות הקשות של אחיו בראד: הוא נתן אפשרות ל"קקי חמקמקי" לנצח אותו וכתוצאה מכך מכנסיו התלכלכו כמה פעמים ביום. בשל מצב זה החליטה ג'קי לפנות לטיפול אצל דייוויד אפסטון.

לאחר ששמע דייוויד את קורותיהם של ג'קי וילדיה, החליט להציג בפני כל המשפחה את קווין בובת הקוף, שישב על כיסא הקו-תרפיסט (מטפל העזר) ליד דייוויד. דיוויד הראה למשפחה את יכולותיו של קווין, את  הצריחות, התנשפויות והשריקות באמצעות לחיצה על כפתור הלחץ שעל כף ידו השמאלית. כולם נראו משועשעים למול ההתפרצויות של קווין והתלהבו מכך שהוא נראה כמו קוף אמיתי.

ההתפרצויות של בראד "הפכו אותו לקוף"

לאחר מכן ביקש דייוויד לשאול כמה שאלות את בראד. "האם אי פעם ראית קוף?" דיוויד שאל.  בראד ראה ותאר את סוגי הקופים השונים אותם ראה בגן החיות המקומי ובביקור בבאלי, אינדונזיה. "האם אתה חושב שההתפרצות גורמת לך להראות כמו קוף למשפחתך, לחבריך לכיתה, ולחבריך?" שאל דיוויד. בראד חשב שיכול להיות שזה נכון. " האם אתה חושב שזה נכון וראוי לקוף להתנהג כמו קוף?" בראד הסכים. דיוויד שאל שאלת קוף  אחרונה: "איך אתה מרגיש לגבי זה שהתפרצות עושה ממך קוף?"

כולם ידעו שביום למחרת יחול יום ההולדת של בראד. דיוויד שאל אותו אם הוא חושב שזה לא הוגן שזה קורה לילד כמעט בן 9. בראד הסיט את פניו הצידה, נראה חושב באופן רציני. הוא הסכים שזה באמת לא הוגן- למעשה, זה מרגיז- שילד כמעט בן 9 עושים ממנו קוף בדרך כזו. " האם תיתן לעצמך מתנה של בגרות מחר?" תהה דיוויד. בראד נראה לא בטוח ואמר שזה אפשרי.

בעוד בראד חשב, דיוויד פתח בשיחה עם הקו-תרפיסט החדש שלו: " קווין, מה אתה חושב על ילד כמעט בן 9 שהתפרצות עושה ממנו קוף?" קווין התבייש והסכים רק ללחוש באוזנו של דיוויד, כך שדיוויד נדרש לתרגם את דבריו. "מה שקווין אמר לי היה שאם זה מעצבן אותך, הוא ייקח את התפרצות ממך. הוא אמר שלא אכפת שהתפרצות תעשה ממנו קוף כי הוא רגיל להיות קוף. למעשה, הוא ממש אוהב להיות קוף בגלל שהוא יכול לטפס גבוה על עץ דקל  ולצווח ולצרוח עד שיעיף לך את הראש. לקופים אחרים לא אכפת בגלל שזו דרכם של קופים". דיוויד פנה אז לבראד: " האם אתה רוצה שקווין ייקח את התפרצות בחזרה? או שאתה רוצה לשמור זאת לעצמך, למשפחתך, לחבריך?" בראד טען שהוא לא רוצה זאת יותר ושקווין יכול לקחת את זה. כששמע זאת, דיוויד המשיך, "האם תרצה שאשאל את קווין איך לעשות את ההעברה? אתה מבין את כוונתי? אתה מעביר לו את התפרצות כאשר אתה באמת לא רוצה אותה לעצמך."

השיחה בין בראד לקווין

בראד הסמיך את דיוויד לשאול את קווין לגבי הדרך לעשות זאת באופן מיידי. דיוויד כיוון את הבקשה אל קווין, שאמר שהוא רוצה ללחוש באוזנו של דיוויד. הוא לחש זמן רב. דיוויד התלהב מהצעתו של קווין ולא יכול היה להימנע מהתלהבות בעוד קווין לוחש לו: "אני לא מאמין! זה רעיון די מעניין! האם כל הקופים נבונים כמוך?" לבסוף, דיוויד הבין את תכניתו של קווין ותרגם את הצעתו לבראד: "בראד, זה מה שקווין אמר לעשות. הוא ינדב את עצמו ללכת איתך הביתה היום. בכל פעם שתרגיש שהתפרצויות זעם באות (או שמישהו אחר רואה זאת לפניך), לך לקווין ותעביר לו אותה בכך שתלחץ על ידו ואז תזוז הצידה כדי שלא תפגע. בבקשה אל תצחק עליו כאשר זה גורם לו להראות את ההעוויות הקופיות שלו". דיוויד קרץ לקווין כאשר הוא עזב עם בראד באותו יום.

לאחר פגישה זו דיוויד התקשה לתפוס את ג'קי ומשפחתה במשך 7 שבועות, בגלל שהיא עברה דירה למקום המגורים של הוריה. עד אז, בראד הצליח ונעשה בן 9. היו לו רק 2 התפרצויות בכל הזמן הזה. ההתפרצויות כבר נראו כהיסטוריה רחוקה בעבור בראד ומשפחתו, אבל הוא היה מוכן "להיזכר קצת" מה שקרה כאשר הוא העביר את ההתפרצות לקווין הקוף. להלן הדיווח על ההעברה הראשונה: " הלכתי לחדר של אמא ולחצתי את ידו של קווין. ההתפרצות נכנסה לתוך קווין. ואז הלכתי ושמתי את קווין על הארון". בראד המשיך, "הרגשתי בסדר אחר כך ויותר בוגר. הוצאתי את הרוע רחוק ממני. הוא (קווין) נתן לי טוב." (goodness). כשדיוויד שאל: "כמה טוב קווין נתן לך?" הייתה תשובתו: "טוב בגודל של החדר".

ג'קי אישרה את דיווחו של בראד והודתה שהיא והוריה היו מופתעים. "האם אתה מוכן להיפרד מקווין או שאתה חושב שאתה עדיין זקוק לו בסביבה במקומו המיוחד על הארון?" שאל דיוויד. בראד נראה מאוד בטוח שהוא יוכל להסתדר לבד.

סיום פגישה זו, גילה דייוויד שלג'רי היו רק שתי "התחמקויות" של "קקי חמקמקי" בשבעת השבועות שעברו מאז הפגישה הקודמת. בפגישה הראשונה דיוויד דווח לג'רי שקווין הוא גם מומחה בהתחמקויות כלליות מכל מיני סוגים ויכול לעזור לו להערים על קקי חמקמקי. דיוויד אמר לג'רי שאם ירצה לסלק את קקי חמקמקי, כל מה שהוא צריך לעשות הוא לשים את קווין קרוב לאוזנו ולבקש ממנו להיות יותר חמקמק. להפתעתו של דיוויד, לג'רי לא הייתה סיבה להתייעץ עם קווין. בהתאם לג'רי, הוא פשוט "התחיל לעשות קקי" ולא היה מעונין לעשות ענין גדול מזה.

לאחר סיום מוצלח של עבודתו הראשונה, קווין חזר לפינת משרדו של דיוויד, שבה הוא ממתין בסבלנות למשימה הבאה.

בעבודה טיפולית משעשעת זו ניתן לראות כמה רעיונות הבאים לידי ביטוי בעבודה נרטיבית:

•       הילדים אינם מזוהים עם הבעיה. היא חיצונית להם.
•      מתאפשרת בחירה בעמדה המועדפת כלפי הבעיה ולקיחת אחריות עליה.
•      מתאפשר לגלות את הידע והמיומנויות שהבעיה "הסתירה".
•      כיף, הנאה ועבודה משותפת.

הטקסט נכתב וסוכם על ידי  המטפלת הנרטיבית רחל פוגל .  רחל פוגל הנה פסיכולוגית המתמחה ומתמקדת בטיפול הנרטיבי ומחזיקה בתואר MA בפסיכולוגיה חינוכית-טיפולית מאוניברסיטת בר אילן, מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי. ליצירת קשר התקשרו עוד היום ל-054-476-8892